היסטוריה של הרצליה

היסטוריה של הרצליה

עיר החוף הרצליה שייכת למחוז תל אביב וקרויה על שמו של חוזה המדינה בנימין זאב הרצל. היא משתרעת על פני כעשרים ושישה אלף דונם וגרים בה קרוב למאה אלף איש ילדי הארץ ועולים מכל רחבי העולם. היסטוריה של הרצליה מתחילה בעת העתיקה וממשיכה עד לימינו.

 

התיישבות קדומה באזור הרצליה

היסטוריה של הרצליה מתחילה למעשה לפני אלפי שנים עם שרידים שנמצאו מימים פרה היסטוריים וממשיכים לימי המקרא עם התיישבות זעירה באזור של בני שבט מנשה. כמו כן, בחוף סידנא עלי התגלו שרידי עיר נמל פניקית שכונתה ארשוף ובהמשך בימי בית שני שמה הוסב לאפולוניה, שהפכה בהדרגה לעיר מסחר חשובה עם כפרים חקלאיים אשר הקיפו אותה וגידלו גפנים וזיתים לשמן ויין. אפולוניה נותרה עיר חשובה תחת שלטונם של עמים רבים עד למאה השלוש עשרה שבה כבשוה הממלוכים והחריבו אותה. במקום העיר הוקם מסגד ונקודת תצפית לחוף. האדמות של האזור הפכו לרכושם של אפנדים עשירים שגרו בלבנון, סוריה ויפו, אך האדמות עצמן היו שוממות ומלאות בביצות ומלריה.

 

הקמת הרצליה

 

בשנת 1921 גואל האדמות הנודע יהושע חנקין רכש מעל לשישה עשר אלף דונם מכפרים ערביים. את מרבית האדמות רכשה האגודה הציונית האמריקאית קהילת ציון שהציעה אותן למכירה ליהודי אמריקה ואירופה. בשנת 1924 עלו שבעת חברי הקבוצה הראשונים על הקרקע ועל רכס כורכר שומם. הם הקימו את צריף המגורים הראשון במקום, שארבעים שנה מאוחר יותר ייסלל בו רחוב הרצל. שנה מאוחר יותר הצטרף אליהם גרעין של בני מתיישבים ותיקים מקבוצת בני בנימין, שבחרו להתבדל ולגור באזור נפרד מהיישוב הקיים.

 

עם השנים המושבה החדשה שזכתה לשם הרצליה החלה להתפתח ולצמוח, ותוך חודשים בודדים היא מנתה מאה משפחות שהחלו לעבד את האדמות. עד שנת 1935 ניטעו באזור המושבה אלפי דונמים של מטעי פרדסים ואוכלוסיית היישוב כבר מנתה יותר מאלף איש. כמו כן, מושבת החוף הייתה מעורבת בקליטת ספינות מעפילים והוקם בה ארגון של ההגנה אשר הגן על המושבה מהתנכלויות של ערביי הסביבה.

 

המעבר ממושבה לעיר

בשנת 1948 לאחר שישראל קיבלה עצמאות, המושבה הרצליה כבר מנתה מעל חמשת אלפים איש ולאחר שנתיים עקב גל עליה גדול היא הגיעה לשניים עשר אלף תושבים. בשנת 1960 המושבה מנתה כבר עשרים ושישה אלף איש והיא הוכרזה כעיר. סמלה של העיר הורכב ממגן כחול שעליו מופיע השם הרצליה, שבעה כוכבים מוזהבים, גלגל תעשייתי, ספינה, פרי הדר ושיבולת.

 

לצד הגידול באוכלוסייה השתנה אופייה של המושבה מחקלאי לעירוני. העיר הצעירה גדלה והתפתחה, נסללו בה כבישים ונבנו מוסדות רבים ביניהם מוזיאון לאומנות ותזמורת קאמרית. כמו כן, שכונות ישנות שופצו, נבנתה טיילת לאורך החוף ואזור התעשייה של העיר גדל והתמקד בתעשיות עתירות ידע. עיר החוף מיקדה את התפתחותה בתיירות חוץ ופנים, עם בתי מלון ומעגן כלי שייט מושקע ושופע במקומות בילוי.

 

צור קשר
close slider

השאירו פרטים ונחזור אליכם בהקדם